הלכה: נִדְרֵי הֲבַאי וכו'. אֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא עָבַר בָּהּ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּרְאִייָה אַחַת. וְהָא לוּלְייָנוּס מַלְכָּא כַּד נְחַת לְתַמָּן נְחוֹת עִימֵּיהּ מֵאָה עֶשְׂרִים רִיבְּוָון. אֶלָּא אָכֵן אֲנָן קַייָמִין בִּרְאִייָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' איפשר שלא עבר בה כעולי מצרים. בתמיה מה חידוש הוא זה וכי לא אפשר שבאמת עבר בדרך הזה כיוצא מצרים ואמאי קרית לה נדרי הבאי:
אלא כן אנן קיימין. שאמר שראה אותם בראיה אחת וזהו דבר שאי אפשר:
והא כו'. מייתי ראיה נמי לקושיא דלעיל:
משנה: נִדְרֵי הֲבַאי אָמַר אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזּוֹ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת כֵּיצַד אָמַר אִם אָכַלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשֶׁשָּׁתָה שֶׁאֵינִי אוֹכֵל וְשֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה. אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי 9a שֶׁגָּֽנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִיכָּת אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָֽנְבָה. רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִין תְּאֵינִים וְאָמַר לָהֶן הֲרֵי הֵן עֲלֵיכֶם כְּקָרְבָּן וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֵן מוּתָּרִין וּמַה שֶׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נדרי הבאי. גוזמא ושפת יתר והוא בעצמו יודע שלא היה כך:
קונם. עלי ככר זה אם לא ראיתי כו':
נדרי שגגות כיצד. אמר קונם ככר זה עלי אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה לא הוי נדר:
שגנבה את כיסי. היינו נדרי שגגות דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר:
ונמצאו אביו ואחיו. וכיון שאלו היה יודע שאביו או אחיו היו עמהן היה מוציאן מן הכלל ה''ז מוטעה בעיקר הנדר שלא היה דעתו מעולם לידור עליהן והנדר בטל מאליו אבל בקונם אשתי נהנית לי צריך שיאמר בפירוש שגנבה כו' דאי לא אמר אע''פ שהיה דעתו בשביל כך מ''מ כיון דלהדיר את אשתו נתכוון ליכא טעות בעיקר הנדר:
אלו ואלו מותרין. דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:
שאיני אוכל. אמר לחבירו קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה ושכח ואכל ושתה וזהו שוגג בשעה שהנדר ראוי לחול שבשעת אכילה ושתיה שכח את הנדר ומותר דילפינן משבועה דכתיב האדם בשבועה דבעינן שיהא אדם בשעה שהשבועה חלה עליו כלומר שיהא זכור מן השבועה והה''ד בנדר:
וְהָא חִיוְיָה דְשָׁבּוּר מַלְכָּא בְּלַע גְּמָלִין בְּלַע קָרוֹנִין. כַּד בָּעוּ מִקְטְלוֹנֵיהּ מְלוֹן פְּחָלִין שֶׁלַּגְּמָלִין תֶּבֶן וִיהָבוֹן בּוֹן גּוֹמְרִין וּבַלְעוֹן וָמֵית. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. אֲנָא חָמִית מְשַׁךְ דְּחִיוִי עֲבַד אוֹרֵי עַל עוֹמָנֵי מֶסָסְטוֹלֵי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא חָמִית מְשַׁךְ דְּחִיוִי סְלִיק בְּדִיוְיִין דְּמַלְכוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. בִּמְרוּבַּע. אִין תֵּימַר בִּשְׁאֵינוֹ מְרוּבַּע. לָמָּה לִי גָדוֹל. אֲפִילוּ קָטוֹן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּהָדֵין תַּנָּייָה מַתְפִּיס אֶלָּא מִילָּה רוֹבָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר. נִיתְנֵי עַכְבָּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר.
Pnei Moshe (non traduit)
תדע לך שהוא כן. דקתני התם אם לא ראיתי גמל פורח באויר וניתני עכבר פורח דמ''ש אלא כך דרכו של התנא למינקט דבר הגדול:
א''ר מתניה. כן הוא באמת אלא דדרך התנא לתפוס דבר הגדול במשנתו:
אין תימר במרוב' גרסינן וכן הוא שם. ואי במרובע קאמר מאי אריא גדול כקורת בית הבד ואפי' קטן נמי דברי הבאי הוא:
במרובע. מתני' מיירי שאמר ראיתי נחש מרובע ואין בריה מרובע בעולם כדלקמן:
סליק קרובין למלכותא. שהעלוהו למתנה להמלך להראות פלא גדלו אלמא דיש נחש גדול כל כך ואמאי נדרי הבאי הוא:
על עומני. ובשבועות גריס תמני שהיה עורו גדול כ''כ כמו שמנה מססטולא שם המדה שהיה בימיהם:
אנא חמית משך דחיוי עביד אורי. כמו עורו:
והא חויה. על הא דקאמר אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד והא האי נחש בימי שבור מלכא שהיה גדול כ''כ שבלע הגמלין וקרונין של המלך וכשרצו להמיתו היו ממלאין עורות הגמלים תבן ונתנו בתוכם גחלים לוחשות ובלעום ומת:
פחלץ. עורות. כמו הפוחלץ של גמלים פ' כ''ד דכלים:
תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין מְרוּבַּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הָתִיב רִבִּי בְּרֶכְיָה. וְהָתַנִּינָן. גּוּפָהּ שֶׁלַּבַּהֶרֶת כִּגְרִיס הָאִיטַלְקִי מְרוּבַּע. אָמַר רִבִּי בִּיסְנָה. כָּל גַּרְמָא דָא דְלֵית הוּא מְרוּבַּע. וְלָמָּה תַנִּינָן מְרוּבַּע. יְרִבְעֶנָּה הוּא. וְהוּא כְנָעָה. מָלֵי קִטְרִין. וְהָא אַרְכּוּבָה דַעֲיָלָה. עָגִיל הוּא מִלְּמַטָּה. לֹא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בַּבִּרְיוֹת. וְתַנִּי כֵן. מְרוּבַּע בְּאוֹכְלִין. אֵין מְרוּבַּע בַּבִּרְיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית דבעי מימר דלא אמר רשב''ג אלא בבריות. לא מצינו אבל במיני אוכלין יש ותני נמי כן:
והא עניבא דפילא גרסינן. וכן הוא בשבועות שם ענב' של פרי א' ומרובע הוא ומשני עגיל הוא מלמטה:
מלא קיטרין. מלא קשרי' כלומר שאינו חלק כ''כ כמו שטח המרובע:
והא כנעה. שם שרץ ותולעת אחת ובפ''ט דפרה הדירה והכנה שבתבואה ובריה מרובע היא:
כל גרמא. כל עצמה של זו המשנה שמעינן דלאו מרובע הוא דאל''כ למה לו למיתני מרובע אלא דלמה תנינן מרובע שירבע הוא וישער הנגע כמות הגריס ומרובע:
והתנינן. בנגעים גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע גרסי' שם:
אין מרובע מששת ימי בראשית. אין לך בריה בעולם שנברא מרובע ממש ברבוע הישר:
חִזְקִיָּה אָמַר. הָהֵן דְּמִישְׁתַּבַּע עַל תְּרֵיי דִּינוּן תְּרֵיי לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָהֵין דְחָמָא מִיטְרָא נְחֵית וָמַר. בלי קורי בריקשון. לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. רִבִּי חוֹנְיָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בּוּלַייוֹת הָיוּ בִיהוּדָה וְכוּלָּן חָֽרְבוּ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁהִיא שֶׁלָּאֱמֶת. דִּכְתִיב לַשָּׁוְא הִכִּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
ההן. מי שנשבע על שנים שהן שנים לוקה משום שבועת שוא:
ההן. מי שראה המטר יורד ואמר קירי בלי בריקשון האלקים כלומר בשבועה שיורד מטר הרבה בריקשון בלשון יוני מטר. הערוך. בלי פירושו הרבה קיר אדון וכלומר אע''פ שהיא שבועת שוא של אמת אסור כדר' חוניא כו':
בולייות. עיירות:
לשוא. על עסקי שבועת שוא:
תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁנִּדְרֵי הֲבַאי מוּתָּרִין כָּךְ שְׁבוּעוֹת הֲבַאי מוּתָּרוֹת. וְהָתַנֵּי. שְׁבוּעוֹת הֲבַאי אֲסוּרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְּדָת. כָּאן בְּמַעֲמִידִין וְכָאן בְּשֶׁאֵינָן מַעֲמִידִין. אָמַר רִבִּי בָּא. אֲפִילוּ תֵימָא. כָּאן וְכָאן בְּמַעֲמִידִין כָּאן וְכָאן בְּשֶׁאֵין מַעֲמִידִין. כֵּאן בְּמֵיחַל שְׁבוּעָה עַל נְכָסָיו. שְׁבוּעַת נִכְסַיי עָלַי. נְכָסָיו אֲסוּרִין. הָא לִלְקוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה. כְּשֵׁם שֶׁנִּדְרֵי זֵירוּזִין מוּתָּרִין כָּךְ שְׁבוּעוֹת זֵירוּזִין מוּתָּרוֹת. עוֹד הוּא כְּמֵיחַל שְׁבוּעָה עַל נְכָסָיו. שְׁבוּעַת נִכְסַיי עָלַיי. נְכָסָיו אֲסוּרִין. הָא לִלְקוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
כך שבועו' הבאי מותרות. אם אמר בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים:
כאן במעמידין. הא דתני שבועות הבאי אסורין במעמיד בדבריו שלא אמר דרך גוזמא ולפיכך השבועה חלה ואסור:
אפי' תימא. שני הברייתות במעמיד או בשאינו מעמיד מיירי ול''ק כאן במיחל שבועה על נכסיו שאמר נכסי אסורין עלי בשבועה אם לא ראיתי כו' נכסיו אסורין דאמרי' בודאי לאסור נכסיו נתכוין כדי שלא ילקה משום שבועת שוא:
האי דקתני מותרות. ללקות הוא דאינו לוקה בשבועות הבאי משום שבועת שוא:
עוד הוא במיחל שבועה על נכסיו. כלומר דהא נמי בהכי מוקמינן שאמר על נכסיו שיהו אסורין בשבועה דנכסין אסורין אלא לענין מלקות הוא דקאמר מותרות שאינו לוקה:
שְׁבוּעַת שָׁוְא. בְּנִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם. שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. בְּשֶׁנִּשְׁבַּע וּמַחֲלִיף. אֵי זֶהוּ שָׁוְא וְאֵי זֶהוּ שֶׁקֶר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יָדוּעַ לִשְׁנַיִם זֶהוּ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. לִשְׁלֹשָׁה זֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אֲפִילוּ יָדוּעַ לִשְׁנַיִם וְאֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם מַכִּירוֹ שְׁבוּעַת שָׁוְא הִיא. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. שִׁינָּה בָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְהִשְׁלִיכוֹ לַיָּם וְהִתרוּ בוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ לוֹקֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר לוֹקֶה. הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לוֹקֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר אֵינוֹ לוֹקֶה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֲפִילוּ בֵּיעָה וּמַרְגָלִיתָא. וְהֵן אֲפִילוּ. אֶלָּא כְּגוֹן בֵּיעָה וּמַרְגָלִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' ביעה ומרגליתא. אפי' אמר שראה מרגלית גדולה כביצה נשבע לשנות הידוע הוא:
והן אפי'. בתמי' כלומר דמתמה הש''ס עלה ומאי אפילו דקאמרת דפשיטא דשבועת שוא הוא דהפלגה גדולה היא ואין לך שבועת שוא יותר מזו אלא תני הכי כגון ביעה ומרגליתא שבועת שוא הויא:
ע''ד דר' יוחנן אינו לוקה. שאי אפשר שיכירו השלישי ולרבי אלעזר לוקה דסוף סוף שבועת שוא הוי וכן אם התרו בו משום שבועת שקר א''ב לר''י לוקה דהא בפני שני' הוי ולר''א אינו לוקה דהרי יש אחד בסוף העולם שהוא מכיר ולא הוי שבועת שקר אלא שבועת שוא:
שינה בו בפני שנים. נשבע לשנות הידוע בפני שנים המכירין בפנינו והשליך הדבר לים והתרו בו משום שבועת שוא איכא בינייהו:
מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו דרבי יוחנן ודרבי אלעזר הא אפילו לר''י מקרא ידוע לכל אדם ואפילו אין עכשיו כאן השלישי עכ''פ ידוע לשלשה הוא וכשיבא זה הג' יתגלה שקרו הידוע:
ר' הילא בשם ר''א. אפילו השלישי אינו כאן אלא בסוף העולם הוא והוא מכיר הדבר שבועת שוא הוא:
לשלשה. מיקרי ידוע לכל אדם והוי שבועת שוא:
ר' יעקב. פליג דבהא גופי' שנשבע לשנות הידוע יש חילוק אם אין הדבר ידוע אלא לשנים שבועת שקר מיקרי ולא מיקרי הידוע לכל אדם:
איזהו שוא ואיזהו שקר שבועות שוא כו'. כדתנן שם אמר על האיש שהיא אשה אבל שבועת שקר הוא שנשבע ומחליף בדיבורו:
שָׁוְא וְשֶׁקֶר שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. זָכוֹר וְשָׁמוֹר שְׁנֵיהֶם בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. מַה שֶׂאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה יְבָמָהּ יָבוֹא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶן נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. וְלֹא תִסּוֹב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר 9b וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה שְׁנֵיהֶן בְדִיבּוּר אֶחָד. גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז שְׁנֵיהֶן בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחַת דִּיבֵּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוֹ שָׁמַעְתִּי. וּכְתִיב הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאוּם יי֨ וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע.
Pnei Moshe (non traduit)
שוא ושקר כו'. בשבועות גריס לה על מתני' דהתם שבועות שוא כו' ואגב הא דלקמן נקט לה וכל הני שניהם בדיבור א' נאמרו חשיב בספרי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source